Kilayim
Daf 35a
הלכה: תַּנֵּי אֵין בֵּין עָצִיץ נָקוּב לְעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב אֶלָּא הֶכְשֵׁר זְרָעִים בִּלְבַד. כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַם כְּרַבָּנִין אִית חוֹרָנִין. עָצִיץ נָקוּב מְקַדֵּשׁ בַּכֶּרֶם וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב חַייָב מִשֶּׁאֵינוֹ נָקוּב פָּטוּר. עָצִיץ נָקוּב אֵינוֹ מַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים וּשֶׁאֵינוֹ נָקוּב מַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר לָהּ סְתָם. רִבִי חֲנִינָא מָטֵי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הַתּוֹרָה רִיבָת מִטָּהֳרַת זְרָעִים. מָה טַעַם. וְכִי יִפּוֹל מִנִּבְלָתָם עַל כָּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר 35a יִזָּרֵעַ טָהוֹר הוּא.
Traduction
On a enseigné (243)Babli, (Shabat 95a).: entre un pot de terre ensemencé pourvu d’un trou et le pot sans trou, il n’y a qu’une seule différence; c’est l’aptitude qu’a ce dernier de rendre susceptibles d’impureté les semences qu’il contient (comme non adhérentes à la terre). L’enseignement qui admet cette seule distinction est selon R. Simon, mais, selon les autres rabbins, il y a encore d’autres différences. Ainsi, le pot de terre dans une vigne pourvu d’un trou est sujet à l’interdiction sacrée, et le pot non troué n’y est pas sujet; si, le samedi, on arrache dune herbe du pot troué, on enfreint le repos shabatique (comme si l’on coupait de la terre), mais le pot n’est pas troué, ce n’est pas une transgression shabatique; enfin, si le pot est troué, les semences qui s’y trouvent ne sont pas aptes à être impures (étant adhérentes à la terre), mais au cas contraire, elles le sont. R. Yossé a rapporté cet enseignement sans nom d’auteur; mais R. Hanina a déclaré qu’il le disait au nom de R. Samuel bar R. Isaac. Dans tous les cas, R. Simon n’établit pas de différence entre le pot troué et celui qui ne l’est pas (il considère leur contenu comme coupé), sauf à l’égard du maintien de leur pureté, parce que la loi s’exprime à ce sujet en termes redondants (Lv 11, 37): si une parcelle de cadavre tombe sur de la semence de verdure qui est plantée, celle-ci reste pure.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני בתוספתא סוף פ''ד והכי איתא התם המעביר עציץ נקוב בכרם אם הוסיף מאתים אסור אבל אין מתקדש עד שיניחנו תחת הגפן רש''א אין בין עציץ נקוב לשאינו נקוב אלא הכשר זרעים בלבד דלענין הכשר זרעים בעינן שיהא המים תלושין וכן הזרעים שנופלין המים עליהן לא מקבלי הכשר במחובר עד שיהו תלושין ועציץ נקוב כמחובר חשבינן ליה לענין זה כדתנן בסוף פ''ב דעוקצין עציץ נקוב אינו מכשיר את הזרעים ושאינו נקוב מכשיר את הזרעים:
כר''ש. [אתיא] הך ברייתא כדקתני בהדיא בסיפא דהתוספתא ולדידיה אין חילוק ביניהן אלא להכשר זרעים בלבד ברם כרבנן אית חורנין יש עוד דברים אחרים מההפרש ביניהן כדקחשיב ואזיל:
התולש בשבת מעציץ נקוב חייב. כדתנן בס''פ המצניע:
עציץ נקוב אינו מכשיר וכו'. כלומר וכן לרבנן נמי כסתמא דמתני' דעוקצין:
ר' יוסי אמר לה סתם. להא דלקמן ולא בשם ר' שמואל בר רב יצחק ור' חנינא מטי בה בשמיה דה''ט דר''ש דלדידיה לכל מילי עציץ נקוב כתלוש מחשבינן ליה כדפליג במתני' לענין כלאים וכן לענין שבת פליג שם והא דמודי בהכשר זרעים משום דהתורה רבתה טהרה בזרעים מדכתיב על כל זרע זרוע אשר יזרע ודרשינן כדרך שאדם מוצא לזריעה והיינו בתלוש ואהנו הני זריעות יתירי דקרא למעוטי מחובר כל דהו דכשהוא נקוב חשוב כמחובר לענין זה:
תַּנֵּי עָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב מַעְשְׂרוֹתָיו כַּהֲלָכָה וּתְרוּמָתוֹ אֵינָהּ מְדַמָּעַת וְאֵין חַייָבִין עָלֶיהָ חוֹמֶשׁ. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי מַהוּ לוֹמַר עַל פִּתּוֹ הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. רִבִּי יוֹנָה בָּעֵי כֵּן דְּלַעַת כְּתָלוּשׁ הוּא לְסַכֵּךְ בָּהּ. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בָּעֵי נָטַע חָמֵשׁ גְּפָנִים בַּחֲמִישָׁה עֲצִיצִין שֶׁאֵינָן נְקוּבִין וַעֲשָׂאָן שְׁתַּיִם כְּנֶגֶד שְׁתַּיִם וְאַחַת יוֹצֵא זָנָב אַתְּ אָמַר כֶּרֶם הוּא. הוֹפְכוֹ וְיֵשׁ כֶּרֶם מִיטַּלְטֵל.
Traduction
On a enseigné (dans la Tossefta): sur les produits venant d’un pot non troué, on prélève les dîmes par prescription rabbinique (non légale); si l’oblation sacerdotale provenant de là se mêle à d’autres fruits, ils ne deviennent pas interdits (comme cela a lieu pour la vraie oblation); et au cas où on l’a mangée, on n’est pas tenu, en la restituant, d’y ajouter un 5e pour l’échange. R. Yossé demanda: pour le pain qui provient de ce pot non troué, faut-il, avant d’y goûter, prononcer la formule de bénédiction ''qui fait sortir le pain de la terre?'' (Est-il considéré comme tel)? De même, demanda R. Yona, est-ce qu’une courge née dans ce pot est considérée comme détachée, pour qu’elle puisse servir à couvrir le haut de la tente que l’on dresse pour la fête des Tabernacles (244)Traité (Suka 1, 5).? Enfin, R. Juda ben Pazi demanda: si l’on plante 5 ceps de vigne dans 5 pots et qu’on les place en 2 rangs de deux et un en appendice, leur applique-t-on les mêmes règles qu’à la vigne? Cette question, fut-il répliqué, pèche par la base; car on n’imagine pas une vigne mobile (comme elle le serait par la jonction de ces ceps en pots en réalité, la Mishna n’interdit que les semences des pots).
Pnei Moshe non traduit
מעשרותיו מהלכה. אינו מתחייב הנזרע בו במעשרות מן התורה אלא מהלכה מד''ס וכן תרומתו אינה מדמעת אם נפלה לפחות ממאה חולין ואין חייבין עליה חומש לזר שאכלה בשוגג:
מהו לומר על פתו. שבא מתבואה הנזרעת בו אם לענין ברכה נמי כארץ מחשבי ליה רבנן:
ר' יונה בעי כן. כלומר דהא דרבי יוסי לא מספקא ליה דאם כמחובר מחשבי להו לענין כלאים ושבת ה''ה לענין ברכה ושפיר מברכינן על פתו המוציא לחם מן הארץ וכי קמיבעיא ליה הכי היא:
דלעת כתלוש הוא לסכך בה. דתנן בפ''ק דסוכה הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס וסיכך על גבה פסולה דאין מסככין במחובר ואם הדלעת היא נטועה בעציץ נקוב אם כתלוש היא ומותר לסכך בה דאע''ג דסוכה סמכינן נמי אקרא שאין מסככין אלא בתלוש כדאמרינן שם מגרנך ומיקבך בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר אפ''ה איכא למימר דשאני כלאים ושבת דחמיר איסורן אבל לענין סכך הסוכה אפשר כתלוש מחשבינן ליה ולא איפשיטא:
נטע חמש גפנים בחמשה עציצין שאינן נקובין. כלומר אפי' בשאינן נקובין דהא מיהת לענין איסור לכתתילה אף בשאינו נקוב אוסר הוא ומיבעיא ליה אם נטע אותן כסדר הכרם שתים כנגד שתים וא' יוצאת זנב:
את אמר כרם הוא כלומר ודאי מסתברא הוא דאת אומר בו דככרם הוא וצריך להרחיק הזרעים ממנו כהרחקת הכרם:
הפכו. מהו אלא כי קמיבעיא לי אם הפכו והעמיד אח''כ להעציצין שלא כסדר שתים כנגד שתים וכו' אם בטל הוא עכשיו הכרם ואינו אוסר הזרעים שנזרעו בצדו בלא הרחקה או לא:
ויש כרם מיטלטל. בתמיה וכלומר דהש''ס מתמה על הפשיטות מעיקרא דר' יודה בר פזי דמיפשט ליה דכרם הוא ולא מיבעיא ליה אלא בהפכו והא אין כאן כרם כלל דלא אסרה התורה אלא בכרמך דומיא דשדך אבל לא בכרם המיטלטל ממקום למקום:
שְׁמוּאֵל אָמַר בְּמַעֲבִיר תַּחַת כָּל גֶּפֶן וַגֶּפֶן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לַאֲוֵיר עֲשָׂרָה הִיא מַתְנִיתָא.
Traduction
Samuel dit que la Mishna parle du cas où l'on fait passer les pots de verdure sous chaque vigne (c’est ainsi que se forme le mélange apparent). Selon R. Yohanan, il s’agit du cas où on les place dans l’air ambiant de la vigne, à une distance de 10 palmes.
Pnei Moshe non traduit
שמואל אמר במעביר תחת כל גפן וגפן. אסיפא דמתני' קאי המעביר עציץ נקוב בכרם ומפרש שמואל דהא דקתני המעביר לאו בהעברה קאמר אלא צריך שיניחנו תחת הגפן והא דקתני לישנא דהעברה משום דקמ''ל דלא בעינן שיהא מוסיף במאתים תחת גפן אחת שהניחו בראשונה אלא אפי' במעביר תחת כל גפן וגפן ובכל פעם מניחן שם עד שהוסיף במאתים בין הכל אסור ולהכי קתני המעביר בכרם ורבותא קמ''ל דאפי' העבירו בכל הכרם ובלבד שיניחו בכל פעם תחת גפן ואז מצטרף הוא כל גפן וגפן לאסור בהוסיף במאתים:
ר' יוחנן. פליג עליה דשמואל בפירושא דמתני' דהא במתני' לא קתני דמתקדש העציץ נקוב אלא אסור הוא דקתני והלכך מוקי לה דלאויר עשרה היא מתני' דבהעביר ממש איירי ובאויר עשרה של הכרם דככרם הוא ואם העבירו עד שהוסיף במאתים אסור הוא אבל לענין שיהא מתקדש מודי ר' יוחנן דאין מתקדש עד שיניחנו תחת הגפן כדקתני בהדיא בתוספתא שהבאתי בריש ההלכה:
Kilayim
Daf 35b
משנה: כִּלְאֵי הַכֶּרֶם אֲסוּרִין מִלִּזְרוֹעַ וּמִלְּקַייֵם וַאֲסוּרִין בְּהַנָּאָה. כִּלְאֵי זְרָעִים אֲסוּרִין מִלִּזְרוֹעַ וּמִלְּקַייֵם וּמוּתָּרִין בַּאֲכִילָה וְכָל שֶׁכֵּן בְּהַנָּאָה. כִּלְאֵי בְגָדִים מוּתָּרִין בְּכָל דָּבָר וְאֵינָן אֲסוּרִין אֶלָּא מִלִּלְבּוֹשׁ. כִּלְאֵי בְהֵמָה מוּתָּרִין לְגַדֵּל וּלְקַייֵם וְאֵינָן אֲסוּרִין אֶלָּא מִלְּהַרְבִּיעַ. כִּלְאֵי בְהֵמָה אֲסוּרִין זֶה עִם זֶה.
Traduction
Il n’est pas permis de semer ou de laisser subsister les mélanges avec la vigne (246)''Moed Katon, 2b; (Makot 21b); (Aboda zara 64a).'', ni d’en tirer profit (247)Il faut les brûler.; il est aussi défendu de semer ou de laisser subsister les mélanges de verdure (dans les jardins), mais il est permis de les manger et à plus forte raison d’en tirer un autre profit. On peut tirer un parti quelconque du mélange des étoffes; il est seulement interdit de s’en revêtir. Il est permis d’élever et de conserver le produit des mélanges hétérogènes d’animaux; il est seulement défendu de les accoupler (pour en produire d’autres), ou de les atteler ensemble (à cause de leur origine diverse).
Pnei Moshe non traduit
מתני' כלאי הכרם אסורין מלזרוע. אפי' מין אחד של ירק או תבואה אסור לזרוע בצד הגפנים או ליטע גפן בצד הירק או התבואה ואם זרע קידש ונאסרו שניהן בהנאה אבל לענין מלקות אינו לוקה עד שיזרע שני מיני תבואה או שני מיני ירקות עם החרצן במפולת יד וכן אם זרע מין אחד תבואה ומין אחד ירק עם החרצן במפולת יד משום דכתיב לא תזרע כרמך כלאים משמע דה''ק קרא לא תזרע ב' מינין שהן כלאים עם כרמך ואם עשה כן לוקה שתים אחת משום כלאי זרעים דכתיב לאו בפ''ע שדך לא תזרע כלאים ואחת משום לא תזרע כרמך כלאים:
ומלקיים. אם ראה אותן והניחן ולא עקרן ה''ז קידש אבל ללקות אינו לוקה עד שיעשה מעשה שיזרע או שמנכש את העשבים ועי''כ יצמחו הכלאים ביותר וכן המחפה בכלאים בעפר בין בידו בין ברגלו ובין בכלי ה''ז לוקה:
ואסורין בהנאה. דכתיב פן תקדש ודרשינן תוקד אש שהן טעונין שריפה ואסורין בהנאה:
כלאי זרעים מלזרוע. ואם זרע לוקה וכן המנכש והמחפה בכלאי זרעים לוקה:
ומלקיים. ואם קיימן אינו לוקה:
ומותרין באכילה. אפי' לזה שעבר וזרע. כלאי בגדים מותרין בכל דבר. לעשותן ולמכרם ואינן אסורין אלא מללבוש או להעלות עליו דכתיב לא יעלה עליך ואין אסור מן התורה אלא העלאה שהיא דרך לבישה:
כלאי בהמה מותרין לגדל ולקיימן. כלומר אף לקיימן למכרן דלא אסרו לסחורה אלא במין האסור לאכילה מן התורה ובמידי דקימי לאכילה כדתנן בפרק י' דשביעית וקמ''ל דאף מיני כלאים מותר לקיימן לסחורה ואינן אסורין אלא מלהרביע מין על שאינו מינו וללקות אינו לוקה על שיכניס בידו כמכחול בשפופרת:
כלאי בהמה אסורין זה בזה. כלומר הנולדים מכלאי בהמה אסורין זה בזה והיינו שאמותיהן שני מינין הן פרד שאמו חמור עם פרד שאמו סוס אסור להרכיבן זה על זה ואם הרכיבן לוקה:
הלכה: כִּלְאֵי הַכֶּרֶם אֲסוּרִין כו'. כְּתִיב לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאַיִם. אֵין לִי אֶלָּא הַזּוֹרֵעַ מְקַייֵם מְנַיִין תַּלמוּד לוֹמַר וְכֶרֶם וְלֹא כִלְאַיִם. מַה כְרִבִּי עֲקִיבָה דְּרִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר הַמְקַייֵם עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא הַכֹּל מוֹדִים בָּאָסוּר שֶׁהוּא אָסוּר בְּשֶׁלֹּא קִייֵם עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה אֲבָל אִם קִייֵם עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה לוֹקֶה. כְּהָדָא דְתַנֵּי הַמְחַפֶּה בְּכִלְאַיִם לוֹקֶה.
Traduction
Comme il est écrit (Dt 22, 9): tu ne sèmeras pas d’hétérogènes dans ta vigne, on sait qu’il est interdit d’y semer; comment sait-on qu’il est défendu aussi de les maintenir? de ce qu’il est question avant tout de vigne (c’est que l’on n’interdit pas seulement de semer des hétérogènes, mais de les laisser subsister ensemble). Est-ce que cette interprétation est seulement conforme à l’avis de R. aqiba qui dit qu’en maintenant les Kilayim on transgresse une défense? (Et est-ce contraire aux autres sages)? Non, dit R. Yossé, tous s’accordent à dire que c’est interdit lorsque le maintien a eu lieu sans intervention (si en voyant le mélange, on ne l’arrache pas); mais lorsque, de plus, on a accompli un acte pour les maintenir on est condamnable et passible de coups de lanière, lorsque par exemple la vigne est ensemencée de verdures et qu’au lieu de les arracher on les recouvre de terre, (tandis que, selon R. aqiba, on est condamnable au premier cas).
Pnei Moshe non traduit
גמ' כתיב לא תזרע כרמך כלאים וכו'. ברייתא שנויה בת''כ פ' קדושים גבי כלאי זרעים שדך לא תזרע אין לי שלא יזרע שלא יקיים מנין ת''ל לא כלאים לא אמרתי אלא משום כלאים. כלומר מדסמיך לא לכלאים ש''מ דהתורה הקפידה שלא יהא כלאים בשדך ואף שהוא לא זרע אלא אחר לא אמרתי אלא משום כלאים שלא תקיימן בשדך והכא דריש לה גם בכלאי הכרם ת''ל וכרם לא כלאים כלומר מדמקדים לא וסמיך ליה לכרמך ש''מ דה''ק דבכרמך לא יהא כלאים ואע''פ שהוא לא זרען וכעין דדריש בפ' דלעיל בהלכה ד' לענין כרם אחר:
מה כר''ע. ושואל הש''ס מה אם כר''ע הוא דאתיא המתני' דקתני ומלקיים דאיהו הוא דס''ל המקיים כלאים עובר בל''ת וקא''ר יוסי דמתני' ד''ה היא דלא קתני אלא אסור והכל מודים באיסור שהוא אסור:
בשלא קיים ע''י מעשה. והא דאמרינן דאינו אלא באיסור בשלא עשה מעשה בקיומן אלא שראה כלאים בתוך שלו והניחן ולא עקרן אבל אם קיים אותן ע''י מעשה לוקה והיכי דמי כהדא דתני המחפה בכלאים שחיפה אותן בעפר לוקה:
הֶעֱבִיר חֲמִשָּׁה עֲצִיצִין שֶׁאֵינָן נְקוּבִין תַּחַת גֶּפֶן אַחַת 35b תַּפְלוּגְתָּא דְּרִבִּי לָֽעְזָר וְרִבִּי יוֹחָנָן. הָאוֹסֵר אֵינוֹ נֶאֱסָר וְשֶׁאֵינוֹ אוֹסֵר נֶאֱסָר. אֲבָל אִם הֶעֱבִיר עָצִיץ אֶחָד תַּחַת חָמֵשׁ גְּפָנִים כָּל עָמָּא מוֹדֵיי שֶׁהָאוֹסֵר נֶאֱסָר.
Traduction
Si l’on fait passer 5 pots de semence non troués sous la vigne, quelle est la règle? Ce cas est en discussion entre R. Eléazar et R. Yohanan, selon cette déduction: si le blé qui provoque l’interdiction n’est pas interdit lui-même (le cep étant isolé), à plus forte raison ne peut-on interdire ce qui n’entraîne pas l’interdit (le raisin). Mais tous reconnaissent qu’au cas où l’on a fait passer un pot de semence sous une vigne de 5 ceps, cette semence qui provoque l’interdit est interdite elle-même.
Pnei Moshe non traduit
העביר חמשה עציצין שאינן נקובין תחת גפן אחת. לרבותא הוא דקחמר אפי' תחת גפן אחת. תליא בפלוגת' דר' אלעזר ור' יוחנן דלעיל בהל''ד גבי המסכך גפנו ע''ג תבואתו של חבירו דקאמר ר' יוחנן הכל מודים בענבים של זה שהן אסורות ומתקדשות דהא הגפן שלו הוא ור''א פליג עליה התם וקאמר האוסר אינו נאסר ושאינו אוסר נאסר בתמיה דהרי התבואה והיא נקראת האוסר שעל ידה בא האיסור שנזרעה שם ואפ''ה אמרת דלת''ק דהתם אינה מתקדשת וכי היאך נאמר דשאינו אוסר והוא הגפן העומד שם בתחילה שיהא נאסר וה''נ בדין דהכא דלר''י אע''ג דעציץ שאינו נקוב אינו מתקדש אפ''ה הגפן מתקדש הוא ולר' אלעזר אמרינן האוסר אינו נאסר והוא העציץ וכי היאך יהיה שאינו אוסר והוא הגפן נאסר והרי לא על ידו בא האיסור אבל אם העביר עציץ אחד תחת חמש גפנים כלומר בעציץ הנאסר קאמר והיינו עציץ נקוב ואפי' העבירו תחת חמש גפנים בזו אחר זו בהא כ''ע מודים שאוסר ג''כ את הגפנים שהרי האוסר הוא נאסר כדאמרן:
הדרן עלך המבריך את הגפן
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source